לילה במלון סופיה - מסע בזמן על שפת הכנרת
"מסע בזמן על גדות הכנרת: לילה במלון סופיה" כשדחפתי את דלת הכניסה הכבדה של מלון סופיה בטבריה, לא ציפיתי למצוא את עצמי בסיפור אהבה היסטורי. המבנה, בית אבן מסוף המאה ה-19, מספר סיפור רומנטי שמתחיל בדמשק, עובר דרך ארגנטינה, ומתנקז לגדות הכנרת. סופיה, שעל שמה קרוי המלון, הייתה אישה אמיצה שיצאה למסע בין-יבשתי כדי לפגוש את אהוב ליבה - אדם שמעולם לא פגשה. בדרך, היא עצרה בטבריה, ואולי משהו בנוף הכנרת המהפנט גרם לה להשאיר כאן חותם שיישאר לנצח. חדר האוכל הוא לא סתם חדר אוכל - הוא במה שעליה מתרחש מופע קולינרי גלילי. השף לוקח חומרי גלם מקומיים ויוצר מהם סימפוניה של טעמים. אבל השיא מגיע בשעת שקיעה, כשעולים לבר הרופטופ. הקוקטיילים המיוחדים, שכולם מבוססים על יינות מיקבי הגליל והגולן, מתחרים עם השמש על מי יצבע את השמיים בצבעים יפים יותר. החמאם הטורקי בספא הוא מכונת זמן קטנה. ברגע שנכנסים אליו, מוצאים את עצמכם במסע לאורך דרך המשי, עם ריחות של מזרח ומערב מתערבבים באוויר הלח. הטיפולים בספא משלבים טכניקות עתיקות עם חדשנות מודרנית, בדיוק כמו המלון עצמו. בריכת האינפיניטי היא תעלומה אופטית - קשה להבין איפה נגמרת הבריכה ואיפה מתחילה הכנרת. בשעות הערב, כשהאורות משתקפים במים, נוצרת תחושה שאתה שוחה בים של כוכבים. חוויה עתיקה בעטיפה חדשה: מסע בספא סופיה כנרת! כשאבני הבזלת העותומאניות היו יכולות לדבר, הן היו מספרות על האנשים שעברו כאן במשך מאתיים שנה. אבל היום, בקומה השנייה של מבנה השימור ההיסטורי, הן שותקות ברוגע, עדות אילמות לחוויה שמערבבת עבר והווה בצורה מופלאה. הכניסה לספא סופיה היא כמו צעידה דרך פורטל זמן - מצד אחד אתה מוקף באבני בזלת עתיקות שספגו לתוכן מאתיים שנות היסטוריה, ומצד שני אתה פוגש עיצוב מודרני שמשתלב עם הישן בהרמוניה מושלמת. התאורה המתחלפת רוקדת על הקירות העתיקים, יוצרת משחק אור וצל שמזכיר את השתקפות השמש בכנרת הנשקפת מהחלונות. החמאם התורכי הוא סיפור בפני עצמו - לא סתם חדר אדים, אלא מקדש קטן של רוגע. האדים החמים מתערבבים עם ניחוחות צמחי המרפא שנלקטו מהגליל, יוצרים תחושה שאתה נמצא בגן עדן קטן משלך. הסאונה היבשה, לעומת זאת, מזכירה שאנחנו בארץ של מדבר וים, של יובש ולחות, של ניגודים שמשלימים זה את זה. בפינת ההתרגעות, הזמן מאט את קצבו. חליטות התה המקומיות מהגליל מספרות סיפור של מסורת עתיקה - כל לגימה היא טעימה של הנוף המקומי. העוגיות הבריאות הן תזכורת עדינה שאפשר ליהנות בלי להתפשר על הבריאות. ששת חדרי הטיפולים הם כמו שש יבשות שונות של עונג. בכל חדר מחכה חוויה אחרת, עם שמנים ארומטיים שנרקחו במיוחד מצמחי הגליל. המטפלים המקצועיים לא סתם מבצעים טיפול - הם מספרים את הסיפור של המקום דרך הידיים שלהם. אבל השיא מגיע בבריכת האינפיניטי. כשאתה שוחה לכיוון הכנרת, יש רגע קסום שבו אתה לא בטוח איפה נגמרת הבריכה ואיפה מתחיל האגם. זה הרגע שבו אתה מבין שהספא הזה הוא לא רק מקום לטיפולים - הוא חוויה שמחברת בין שמיים וארץ, בין עבר להווה, בין גוף לנשמה. חמישים שקלים לכניסה הם מחיר מגוחך עבור הזכות להיות חלק מההיסטוריה הזאת, אפילו לכמה שעות. כי בספא סופיה, כל רגע הוא דף חדש בסיפור עתיק, וכל טיפול הוא הזדמנות להיות חלק מהסיפור הזה. חדר העיון "אבולעפיה" הוא אולי המקום האהוב עליי במלון. יש משהו סוריאליסטי בלשבת בכורסה עתיקה, לקרוא ספר או עיתון, כשמסביבך קירות שהיו עדים לאלף סיפורי אהבה והרפתקאות. זה כמו להיות בספרייה של הזמן. 120 החדרים החדשים משלבים את הישן והחדש בצורה מושלמת - חיפויי עץ מסורתיים לצד טכנולוגיה מתקדמת. אבל מה שהכי מרשים הוא איך כל פינה במלון מספרת סיפור - מהמרתף ועד הגג, מהלובי ועד החדר האחרון בקומה השישית. כשאני עוזב את המלון, אני מבין שסופיה לא הייתה סתם שם של אישה. היא הייתה השראה לרעיון שאפשר לקחת היסטוריה, אהבה ויופי, ולארוז אותם יחד במבנה אחד מרהיב על שפת הכנרת. וכמו סופיה המקורית, גם אני עוצר כאן בדרך למקום אחר, אבל משאיר חלק קטן מליבי מאחור.
