מרכז מבקרים יקב אדיר

יקב אדיר מזמין אותך להנות מטעמיהם הייחודיים של יין בוטיק, על רקע נופיו המרהיבים של אזור הגליל העליון.

ארוחת בוקר זוגית וטעימות

תוכלו להתפנק בארוחת בוקר זוגית על בסיס גבינות עיזים המוגשת לכל אורך היום או לשבת על טעימות של גבינות איכות ויין משובח ממגוון מוצרי מחלבת “חלב אדיר” לצד טעימת יינות “יקב אדיר”. במרכז המבקרים ניתן למצוא סוגים שונים של יינות משובחים מתוצרת יקב אדיר וגבינות עזים איכותיות, החל מגבינות רכות ועד גבינות חצי קשות של חלב אדיר. במקום ניתן למצוא את הגבינות המפורסמות החצי קשות כגון: אדמון (גבינת עזים בנוסח סנט פולן), תום ולורד, לחילופין ניתן למצוא את הגבינות המיוחדות: פטה, לבנה, גבינת שמנת, צפתית, יוגורט מחלב עזים, חמאת עזים ועוד. גבינות הדגל של המקום הן גבינת לבנה כדורים עם שמן זית ארוזה בצנצנת וגבינת אדמון ולקינוח מיוחד ניתן לטעום מגלידות עיזים טעימות ובריאות.
יינות אדיר מיוצרים מענבים הגדלים בכרם בן זימרה. כרמים אלו נשתלו במהלך שנות ה-80 וה-90 בחלקה מובחרת בגליל העליון והם נהנים משילוב מיטבי של אדמות איכותיות ותנאי מזג אויר אופטימאליים המעניקים להם את טעמם המשובח והמפורסם. מאז הקמתו ב-2003, יקב אדיר ממשיך להטמיע את הסטנדרטים הגבוהים ביותר לאורך כל שלבי הייצור. בזכות הקפדה זו, זכה במעמד של יקב ישראלי עטור פרסים המייצר חלק מסדרות היין המשובחות ביותר של המדינה

הרשו לניחוחות העשירים לחדור אל נפשכם, ולשלל הטעמים והמרקמים לפנק לכם את החיך. תהנו.

מרכז המבקרים פתוח:
בימים  א- ה בין השעות 9:00-17:00
בימי שישי 9:00-14:00
סגור בשבת
המקום כשר בהשגחת הרב אלמשעלי – מועצה אזורית מרום הגליל

מרכז מבקרים:
טלפון: 04-6991039

מערת התאומים

מערת התאומים היא מערה עתיקה בה שזורים סיפורים ותגליות מתקופת המכבים וסיפורים על סוגים שונים של עטלפים המוצאים בה את המקום הקריר והחשוך המועדף עליהם. המסלול המוביל למערה אורך פחות משעה לכל כיוון ואינו קשה במיוחד, ילדים בני 4 ומעלה יסתדרו ללא עזרה רוב הזמן. הסיור במערה הקרירה והלחה נעים במיוחד אחרי החום השורר בחוץ וכדאי להכנס עם פנסים איישים אם תרצו לראות את דרכם. בעומק מערת התאומים נובע מעיין שיש המאמינים שסגולות רפאויות למימיו.

במעלה הדרך דקות אחרי פתח המערה תוכלו להתגלצ’ במגלשה טבעית שעשוייה מסלע חלק ביותר. הילדים יוכלו להעביר שם דקות ארוכות של הנאה וגם אתם.

המערה לא פתוחה למבקרים בתקופה שבה העטלפים ישנים את שנת החורף שלהם. המערה נמצאת לא רחוק ממערת הנטיפים מרחק קצר מבית שמש וירושלים.

גן לאומי אפולוניה

החלטנו לקחת את הילדים לסיור של צהריים בשבת, המזג אוויר היה מושלם, לא חם מדי והפריחה של החרציות היתה בשיאה, הילדים ואנחנו נהנינו מאד מהנוף המרהיב של הים הכחול הנפרש מהצוק, ההליכה בשבילי הגן תוך כדי סיור באתר היסטורי חשוב זה.

אפולניה שוכנת על רכס הכורכר המערבי, ומשתרעת לאורך חוף השרון.
בראש הצוק, התיישבו בני אדם. היישוב הראשון באתר נוסד על ידי הפינקים במאה ה-6 לפני הספירה.
הם ניצלו את הים, שלו ממנו חלזונות והשתמשו במפרץ הטבעי כמעגן לאוניות.
בתקופה הרומית, אפולניה הפכה לעיר. במאה ה-5 ה-6 שכונתה סוזוסה הגיע לשיא פריחתה.
היא הפכה לעיר הנמל של דרום השרון.

העיר הייתה ללא ביצורים, ובה מערכת מים משוכללת, בתי בד לעיבוד תוצרת חקלאית וכן תעשיית זכוכית וכנסייה מפוארת.
באמצע המאה ה-12 נמסר כל איזור דרום השרון למשפחת אצילים צלבנית.
הצלבנים חיזקו את חומות העיר המוסלמית. בעקבות מפלת הצלבנים, עברה העיר לשליטת המוסלמים למשך ארבע שנים.
שרידי השובים, שהתקיימו במשך 1,800 שנה, נחפרו ע”י משלחת המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. האתר נמצא בתוך גן לאומי ורשות הטבע והגנים הכשירה אותו לביקור.

אפולניה שוכנת בקרבת הים. הגורמים העיקריים המשפיעים על הצומח הם רוחות חזקות הנושאות רסס- מי ים. הצמחים המופיעים על רכס הכורכר הם בעלי עמידות גבוהה בפני רסס מי ים וללא כיסוי חולי. ניתן לראות מלוח קיפח, עדעד רותמי, מדחול דוקרני ונר- לילה חופי.

הסיור באתר במסלול הארוך

החפיר הדרומי
לפני הכניסה לגן הלאומי, בחניה. נראה את החפיר. הוא מקיף את העיר משלושה עברים.
עומקו כ- 4 מ’ ורוחבו כ- 10 מ’.

תצפית על הוילה הרומית
התצפית ממוקמת על תוואי החומה מהתקופות המוסלמית והצלבנית. התצפית תוכננה ונבנתה לפי מסורת האדריכלות הרומית.

שביל הים
מסלול הסיור עובר בתוואי החומה מעל הים, ובו שרידים מתקופות שונות:
החומה- נבנתה בתקופה המוסלמית הקדומה ושופצה באמצע המאה על ידי הצלבנים.
עובי החומה כ- 1 מ’, וחלקים שהתמוטטו עודם נראים על החוף.
בור מים- בור חצוב לאיסוף מי גשמים.
בריכת מים- שימשה לאגירת מים.

כבשן סיד
בכבשן שרפו אבני גיר כדי להפוכן לסיד. הכבשן בנוי בור מדופן באבנים בקוטר 4 מ’, מעליו תקרה דמוית כיפה, שעליה הניחו את אבני הגיר המיועדות לשריפה. הליך השריפה נמשך בין שלושה לשישה ימים.

שרידי החומה הצלבנית
באזור זה נערכה חפירה, שבה נחשפו מבנים מהעיר הצלבנית, וכן שרידים קדומים יותר.

המבצר הצלבני
המצר הוקם בחלק הגהוה ביותר באתר. הוא מוקף חפיר ושלוש מערכות בימורים: מערכת הביצור החיצונית, המערכת הפנימית הייתה קיר הקפי בגובה כ- 6 מ’, מערכת ביצור השלישית הייתה מגדל העוז.

תצפית על המבצר הצלבני- אל המבצר שרוחבו 30מ’ ועומקו כ- 14 מ’ נכנסו באמצעות גשר שעבר מעל החפיר. (התצפית נמצאת מעל ראש הגשר)
שער הכניסה הפנימי למבצר- התנשא לשתי קומות והיה מוגן בשני מגדלים.הכניסה לשער כללה סבכת ברזל ולאחריה שתי דלתות עץ.
חצר המבצר- קומת הקרקע של המבצר, שאורכה 28 מ’ ורוחבה 10 מ’. החצר מוקפת חדרים ובצדה המערבי נמצא מגדל העוז.
האולם הצפוני- אולם ומגדל חצי עגול. שטח האולם 5X12 מ’. הקירות היו מטויחים טיח לבן, והשתמרו לגובה 4 מ’.
מתקן האחסון- מתקן עגול שקוטרו 3.30 מ’. קירותיו בנויים אבני גזית והיה מקורה בתקרת אבן דמוית כיפה.
מתקן טחינה- מתקן עגול שקוטרו 3.40 מ’. רצפתו עשויה אבני גיר ובמרכזה אבן עגולה עם חור במרכזה, ששימשה ציר למתקן הטחינה. המתקן שימש כנראה לטחינת דגנים לקמח.
המטבח- בצדו האחד שרידים של חמישה תנורי בישול. בצידו השני שתי בריכות מים מטויחות ותעלת מים.
חדר האוכל- שימש את חיילי המבצר בזמני הסעודה.
תצפית מגדל העוז- מבנה מתומן (בעל שמונה צלעות), שהיה בנוי על גבי קמרון מדורג והתנשא לגובה 10 מ’. מכאן צופים אל הנמל הצלבני.
החדר השרוף- לאחר שנכנעו הצךבנים בפני הממלוכים, הכריחו אותם הממלוכים להרוס את המבצר ולשרוף אותו.

המסלול הקצר
הליכה בדרך העפר המובילה ישירות אל המבצר הצלבני. בדרך ניתן לראות את שרידי כבשן הסיד ולצפות על הים, המבצר והנמל הקדום.
בהמשך המסלול- שלטי הסבר אחדים על המצר והקרב שנערך בין הצלבנים לממלוכים.

בקרוב נסיעה ברכבת לנופש באילת?

הממשלה אישרה הקמת קו רכבת בין תל אביב לאילת, קו אשר יאפשר לכל אחד לצאת לנופש ללא הרכב או טיסה ולהגיע לאילת תוך שעתיים! נשמע מאד יומרני אך אם הדמיון כבר מפליג לאפשרות של נסיעה מהירה ובטוחה לאילת בקרון ממוזג אשר מגיע לפאתי העיר אילת… נשמע טוב, מעניין כמה שנים זה יקח ואיך זה יעבוד, אבל הפוטנציאל גדול והרכבת תתרום רבות גם לאיכות חייהם של האילתים שיוכלו לקפוץ לבילוי בתל אביב ולחזור לעיר עוד באותו יום – או בסופו!

מבצר אנטיפטרוס – תל אפק, גן לאומי

גן לאומי תל אפק – שילוב של ערכי טבע, נוף ומורשת 15 דקות מתל אביב

יצאנו מהבית ביום חורפי שמשי לבילוי משפחתי בתל אפק, החורף שלנו יוצר הזדמנויות לבילוי מסוג זה ותל אפק הציע לנו מרחבים ירוקים, צמחייה עשירה ועופות מים וכמובן ביקור באתר היסטורי מעניין.

גן לאומי ירקון משתרע על פני 13,000 דונם, מתל אפק ועדמחלף מורשה. הוא כולל שני מתחמים: תל אפק ומקורות הירקון.

בערבית מכונה הנחל “אל עוג’ה” (בפתלתל), וזאת בשל פיתוליו.מקור המים של המעיינות הם מי הגשם היורדים בהרי שומרון ויהודה. בעבר, היו ביצות משני עברי נחל הירקון, אך בעקבות מפעלי מים באיזור יבשו הביצות. בשטח הגן הלאומי זורם חלקו הנקי של נחל הירקון, והוא מתאפיין בצמחיית גדות נחלים מגוונת.

בשטחי הגן במיוחד בולטים עצי האקליפטוס ומגוון ציפורים נהנות מהבריכות, בעונות הנדידה ניתן לראות בשמי הגן להקות של חסידות, שקנאים וכ’ו.

מבנה המשאבה ובית הבטון:

בית ומבנה של חווה חקלאית. המים נשאבו מהירקון והועברו אל השדות. לאורך הנחל ניתן לראות מבני משאבה נוספים.

המבנה הראשון שנבנה בארץ ישראל משילוב של בטון וברזל. המבנה מיוחד בצורתו בזכות סגנון הבנייה המעורב מכמה סגנונות ובייחוד הבטון. זהו בית משאבות שייסד בצלאל יפה, על מנת לספק מיד לפרדסים. לאחר מכן נמכרהבית לחברת “ירקון”וזו המשיכה לספק מים. המשאבה והמבנה היו פעילים עד שנות השבעים של המאה העשרים.

תל אפק

בתקופה הכנענית הקדומה נוסדה לראשונה עיר מוקפת חומה. אפק נזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים. בתקופה זאת הייתה עיר מבוצרת עם ארמונות. בתקופה הכנענית המאוחרת נבנו ארמונות בחלקו הגבוה של התל. מביניהם נותרו שרידי בית המושל המצרי. בארמון זה נתגלו ממצאים כתובים: תעודות כתובות בשפות שונות- שומרית, אכדית וכנענית. אפק נזכרת במקרא ברשימת ערי כנען הכבושות. לפי השרידים שנחשפו, היה יישוב פלשתי ולאחריו יישוב ישראלי. בתקופה הרומית הרחיב הורדוס את העיר וקרא לה אנטיפטריס, על שם אביו. מקורות צלבניים מהתקופה הצלבנית, מוזכר המקום כאחוזה של האבירים. מבצרם היה במריבל: מגדל המעיינות השקטים המכונה היום “מגדל צדק”. הוא נצפה מתל אפק.

במתחם זה קיימות שתי בריכות חורף, שהן מקווי מים עונתיים. הן בתי גידול ייחודיים שבהם מתקיימים מינים של דו חיים. בעבר התקיימו בריכות חורף רבות, אך בתי הגידול הללו נפגעו מבנייה וזיהום. כיום משמרת רשות הטבע והגנים את בריכות החורף בעיקר על מנת לאפשר קיומם של דו חיים.

בריכות הנופרים:

בריכות מלאכותיות (חפורות) בהן גדלים פרחי הנופר הצהוב. זהו צמח מים בעל קנה שורש מעובה הנאחז בקרקע ומוציא אל פני המים עלים ופרחים.

בריכת דג לבנון הירקון:

דג זה כמעט נכחד כתוצאה מזיהום הנחלים והתייבשו של חלקים מהם. כדי למנוע הכחדתו הולט לגדול ולהרבות אותו, ולהשיבו לנחל הירקון, כך יתרבה בתנאיים טבעיים.

המבנים של מפעל המים המנדטורי: מפעל שאיבת המים החל לפעול בשנת 1936 והופסקה פעילותו בשנת 1939 בעקבות פיצוץ אחת המשאבות. המבנים הישנים הנראים במתחם אפק הם בית המשאבות,שיקוע וסינון ומבנה הכלרה. מולם נמצאים מבנים אשר בעבר שימשו את הבריטים למשרדים ומגורים.

מעבר אפק:

מעבר צר שרוחבו כ-2 ק”מ בין מורדות הר השומרון במזרח לבין מעיינות ראש העין. היה זה אחד המעברים החשובים ביותר בארץ, והירקון והביצות שלצידו יצרו מכשול ומחסום לכוחות צבא. הוקמו לצדם יישובים אשר ניתן לראות את שרידיהם בתל אפק.

גשר הרכבת ומבנה הפילבוקס:

בשנות השמונים ביקשו איכרי המושבה להתחבר לקו הראשי של מסילת הרכבת, כדי להוביל את פירות ההדר לנמל יפו. בסיוע הברון רוטשילד נסללה המסילה. בזמן המאורעות הקימו הבריטים עמדת שמירה להגנת המסילה והגש מפני הפורעים הערבים. מבנה עמדת השמירה נקרא “פילבוקס”.

טחנת הקמח אל מיר:

טחנת קמח קדומה גדולה מאוד.שמה כשם הכפר הערבי מיר. לאורך הירקון היו חמש תחנות קמח. זוהי התחנה העליונה, ולכן היא מכונה גם “אל פוקא”.

בחודשים אפריל- ספטמבר נסגר הגן בשעה 17:00.

בחודשים אוקטובר- מרס נסגר הגן בשעה 16:00.

בימי שישי וערבי חג נסגר הגן שעה אחת קודם.

הכניסה למכוניות, להולכי רגל ולרוכבי אופניים כרוכה בתשלום.

דרכי הגעה למבצר אנטיפטרוס ותל אפק:

נסיעה על כביש מס’ 40, בצומת גנים פונים לכביש מספר 483 אשר נמצא בין צומת גנים שבפתח תקווה, מערב לראש העין.

 

שמורת הטבע חוף השרון – שפיים

יצאנו לנו לטיול ממש קרוב לבית, לשמורת הטבע חוף השרון שנמצאת מערבית לקיבוץ שפיים. ההגעה לשמורה היא דרך הנסיעה למתחם הקניות והבילוי של שפיים. ניתן להגיע מהכניסה הצפונית של צומת ספרים או נסיעה דרומה יותר – המשך השביל שמוביל לפרארק המיים שפיים. יש שתי כניסות לשמורה, אחת מהשער הדרומי, ואחת שכנראה לא אמורה להיות פתוחה אבל היא כן והכיוון של צומת ספרים.

השמורה משקיפה על הים הנפרש על כל האופק ויוצר תמונת רקע מדהימה לבילוי משפחתי לכל הגילאים. תוכלו להנות מסיבוב נעים בטבע ולצפות בציפורי החוף דואות להן עם הרוחות שזורמות מהים למעל הצוק. כל כך יפה לפות בבזים מרחפים במקום בחיפושם אחר מזון חמקמק. הצמחייה אופיינית למישור החוף וגם אירוסים תוכלו למצוא שם.

ניתן לרדת משם לחוף ים מיוחד עם מפרצונים מסולעים, ולהנות מהחוף המקסים. בילינו שם מספר שעות איכות לכל המשפחה ובטח נחזור לשם שוב בקרוב.

מי שמגיע מרחוק יכול ללון במלון שפיים ובארוח חמי געש.

מערת הנטיפים

המערה שהתגלתה במקרה לפני שנים במהלך פיצוץ במצבה בהרי יהודה היא יצירת אמנות טבעית שתגרום לכל הנכנס אליה להתרגש ולהתפעם ממנה. יופי עוצר נשימה של מאות אלפי שנים של טפטוף טיפות שיצרו עמודים מוזהבים שמוארים באור דרמטי ומציג צורות מרהיבות. הגענו לשם במסגרת סיור משפחתי בצהרי יום חורפי ושמשי, לאחר ירידה של עשרות מדרגות והמתנה נעימה במבואה נכנסו לסיור. בסיור מסבירים על תהליכי היווצרותה של המערה והנטיפים, ומסיירים על מסלול שעובר בתוך המערה.

המערה נמצאת במורדות המערביים של הרי יהודה, מדרום לנחל שורק מרחק נסיעה קצר מבית שמש.

אורך המערה 91 מטר ורוחבה כ 60 מטרים. טמפרטורת האוויר במערה היא 22 מעלות צלסיוס עם 92-100 אחוזי לחות.

שמורת טבע מערת הנטיפים 02-9911117

נחל ערוגות

נחל ערוגות שנמצא ליד קיבוץ עין גדי, בין הצוקים האימתניים האדומים, האדמה המדברית הצהובה והים הכחול, מציע חווית טיול יחודית בתוך סבך של ירוק עם צעידה ושיכשוך במי הנחל הקרירים שמימיו זורמים בו כל השנה.

הטיול בנחל מרהיב ביופיו ועובר לאורך ברכות קטנות ומפלים עם נוף צמחי המתאים לסביבת מים מתוקים ומושך אליו עוד מבקרים- יעלים, שפני סלע, ציפורים ייחודיות ויש שמועות על נמר…

המסלול ממשיך לקניון מקסים אשר בתוכו נמצא “המפל נסתר” ומתחתיו נמצאת בריכה רדודה שניתן לשחות בה, משם מטיילים הלאה בשביל כחול לבריכות העליונות ולמפל היבש.

ללנים במלון עין גדי תוכלו לצפות בתחילתו של המסלול מהטיילת שמשקיפה על האזור. סיור וירטואלי בטיילת >>

אורך המסלול – 2 עד 6 ק”מ
משך הטיול-1-5 שעות
מומלץ לצאת למסלול עד 7 שעות לפני החשיכה, האתר נסגר ב 16:00.

הסטף, טיול רגלי בהרי יהודה

פנינת טבע בהרי יהודה, מרחק קצר מקיבוץ צובה המציעה טיול קצר ולא קשה לכל המשפחה. בסטף מעיינות, בוסתנים ואתרי עתיקות, שבילים וטרסות עם עצי זית, בתי בד עתיקים, נוף ירוק ואויר צלול.

הנוף והתרבות החקלאית המסורתית המאפיינת את המקום משנת 1985 נשמרת עד היום הודות לקק”ל. ישנם שתי מעיינות שמיימיהם זורמים לבריכות אגירה ומשם המים מועברים באמצעות תעלות השקייה למדרגות חקלאיות ושם גדלים עצי בוסתן וגינות ירק.
כמו כן, ישנם שבילי הליכה מסומנים שהוכשרו למטיילים ע”י אנשי קק”ל, שאחד מהם הוא שביל השומרות אשר מסומן בשטח בצבע אדום.

דרכי הגעה לסטף:
1. מכביש תל אביב-ירושלים (כביש מס` 1) פונים דרומה במחלף הראל וממשיכים דרך מעוז ציון לכיוון קיבוץ צובה (כביש מס` 3965). הפנייה לסטף נמצאת בכיכר לפני הקיבוץ. 
2. מירושלים מוליך לכאן כביש מס` 395, היוצא מעין כרם.
נקודת מוצא לסיור בשביל השומרות: רחבת חניה עליונה. 
נקודת סיום: רחבת חניה תחתונה
אורך המסלול: כ-2.5 ק”מ. 
משך הליכה: כשעה.
ניתן לשוב לנקודת המוצא בשביל המסומן בכתום. ניתן גם “להקפיץ” רכב לרחבת החניה התיכונה, סמוך לנקודת הסיום. אפשרות נוספת היא לרדת לרחבת החניה התחתונה, בכביש לעין כרם (כביש מס` 386).
הגעה לנקודת המוצא בשביל הרגלי: יורדים בכביש לסטף וחונים ברחבת החניה העליונה.
ציוד: להצטייד בפנסים לביקור במעיינות.

עין סטף
במרכז הכפר נטף נובעים שני מעיינות והמרכזי בינהם הוא עין סטף.
המעיינות בהרי ירושלים בד”כ אינם שופעי מים, משום שמקור המים במעיינות הוא ממערות קטנות ומחשופי סלע, כדי להגדיל את כמות המים במעיינות נהגו התושבים הקדמונים לחצוב במערות וכתוצאה מכך גדל שטח הפנים של שכבת המערה ממנה נובעים המעיינות ועקב כך גדלה כמות המים במעיין. לבקרים בצורה זו נחצבו נקבות באורך של עשרות מטרים.
הגישה אל המעיין היא דרך מדרגה הנמצאת מעל הבריכה שמובילה אל מערת הנביעה, במערה ישנה נקבה ובה זורמים מים לבריכה הגדולה, ישנו קיר מאחורי הבריכה ובו נמצא חדר קטן.